Amerika

למען מר. שפלות רוח , רוב הימים הם ימים ממוצעים. אלא אם כן משהו מת או הוא מקודם בעבודה, הוא עושה מה שהוא חייב והוא מודה על כך. שפלרוח הוא לא מטומטם מספיק כדי לחשוב באופן חיובי על העולם, מכיוון שהוא יודע שרוב האנשים אי שם יקחו את כספו ויחביאו את גופתו בהינתן הסיכוי. הוא יודע זאת מכיוון שבכל פעם שיתאפשר לו, מר שפלות רוח “ינצח את המערכת” — לשנות את המחירים על התוויות, להסתנן לתוך סרט, להעלות מחירים בחנותו, לקחת קיצוצים נוספים במיסיו.

הוא לעולם לא, למרות זאת, יתקיף משהו ויקח את כספו ישירות.

שפלות רוח הוא טוב באופן סביר במה שהוא עוסק בו. הוא עלול להיות מנהל בנק או לנהל חנות חלקי חילוף לאוטו, או להיות עורך דין או שרברב או אפילו שוטר. עבודתו הינה מתאימה להיות החיזיון של כישוריו בעיניו, שהיא איפשהו באמצע בין הרובוטים שאינם יכולים לעשות כלום חוץ ממשימות קלות וחוזרות על עצמן ולבין אלו אשר הוא מעריץ כגאונים שמרוויחים מלא כסף,ממציאים דברים, או הופכים להיות כוכבי הוליווד.

לדעתו של מר שפלות רוח, החברה המודרנית הינה הדרך היחידה לחיות: בעבר לא הייתה טכנולוגיה, לא תרופות, ומה שהיה קיים היא חברה פראית שבה אנשים היו נוטים לתקוף אחד את השני לפני שהיו חושבים על לעבוד יחדיו. האנושות גידלה את עצמה מתוך עבר קדמוני לכיוון עתיד טוב יותר שהוא מתמשך, מכיוון שאם אנחנו נחלק את העושר ההזדמנויות והחירות של החברה המודרנית , כל האנשים מסביב לעולם יהפכו להיות מרי שפלות רוח לא אלימים ומתורבתים כמו מר שפלות רוח.

כתוצאה מכך, שפלרוח אינו בעל דעות פוליטיות חזקות. ברוב המקרים הוא שמרני בנוגע למדיניות חוץ : תשיגו את כל ההיטלרים הקטנים והסטלינים ומחצו אותם. במדיניות הפנים, הוא נוטה להיות ליברל, מכיוון שהוא רוצה להפיץ את העושר והחופש לכל האנשים. הוא נהנה מתרבויות אחרות ואוהב את היכולת שלו ללכת העירה ולנסות כלמיני סוגי אוכל שונים, בידור ארועים ופריטים מבוטיקים אמנותיים מרחבי העולם. כמה נוח שהם כלכך קרובים אחד לשני.

מר שפלות רוח דואג לגבי זכויות האזרח והסביבה. הוא לא רוצה להרוס את הכוכב, והוא מאמין שלהעניק חירויות שוות לכולם יביא שלום; לראייתו, הגטו העלים יהפוך למתורבת כאשר הוא גם יחיה קיום נוח במעמד הבינוני. המפתח לכך ,כפי שהוא אוהב לאמר הם חינוך והזדמנות. הבה להם חינוך והבה להם עבודה טובה, והם יפסיקו לשתות , להשתמש בסמים, לאנוס, לירות אחד בשני ולאיים על הקיום הבינוני הנוח והרכוש של מר שפלות רוח.

הוא בעד שיחרור מיני גם. למר שפלות רוח, החיים הכי טובים הם כאשר אחד יכול לקיים כמה שיותר סקס שבא לכיוונו לפני החתונה, אבל לאחר החתונה , החוזה סגור ובני הזוג קנו אחד את השני. בדרך זו, הוא חושב, נשים הן בעלות אותן ההזדמנויות כשל גבר והם יצטרפו אליהן בשוויונן והמתח בין שני המינים ירד. הם יכולים בהסכמה לקיים יחסי מין באילו דרכים שירצו ואז הם חוזרים לעבודה ובסופו של דבר מתחתנים.

מר שפלות רוח לא מכבד סמים. אותם הוא מקשר עם פשע,השפלה ומשכורות נמוכות, אז הוא תומך במסע צלב נגד דברים אלו. סמים מובילים לשום דבר פורה, הוא חושב שהם מאיימים עלינו ברוחניות כוזבת. לא אכפת לו כאשר אנשי בידור מסתבכים עצמם בסמים, אבל הוא נוטה פחות לקנות את יצירותיהם לאחר מכן. מר שפלות רוח מאמין בתרבות-הנגד, ובהכרזתה שהחיים הנורמאליים הם משעממים מכיוון שהוא חיי אותם, הוא יודע שזה נכון, אבל הוא תומך רק בחלקים הללו של תרבות הנגד שאפשר לשלב לתוך החיים הנורמאליים.

כאשר אנו מסתכלים על השקפת עולמו של מר שפלות רוח, אפשר לסכמה כך : תרבת את העולם, ותהפכם לפסיביים עם עושר ,הזדמנויות וחינוך, כך שמרי שפלות רוח של העולם יוכלו לחיות ללא הפרעה. הוא אחרי הכל רוצה את חייו הפשוטים– הוא יודע שאין לו שום סיכוי לגדולה — מטרתו ×”×™× ×” הבית ההוא בשכונה הטובה, ומשפחה , פנסיה נוחה וכל הנוחויות של החיים המודרניים.

הוא יתחרה אחר השכונות הטרנדיות ביותר אך אם לא יוכל הוא להשיגם, ינחם עצמו באמצעות פילוסופיה פסימית: רק האגרסיבי באמת משיג את זה, ושנוח לו כפי שהוא. הוא באותו הזמן גם לועג לתחרותיים יותר, וגם משבחם, מכיוון שהוא מקווה שהוא היה גם ככה. אך אם הצלחה לא עוברת בדרכו , הוא מברח את עצמו על כך שלא היה ערמומי, לא חיי את החיים המשוגעים הללו, ונופל חזרה על הצדקותיו לקיומו: נוחות ומוסריות

כן, מר שפלות רוח הינו אדם מוסרי. לא מהסוג הפלצני שמתעווט מלשמוע לגבי סקס לפני חתונה ואיבוד סטנדרטים תרבותיים,זכרו לכם, מכיוון שמר שפלות רוח אוהב גם כיף ולא סובל מוסדות דחוקים . הוא לא מחבב אצילים תורשתיים. מר שפלות רוח הינו בעל מוסריות מודרנית. הוא לא מעוניין בניתוקים ויקטוריאנים מסקס, או רעיונות עתיקים של תרבות או אתנוגרפיה, ורואה דברים אלו חלק מן העבר האפל והמורבידי של המין האנושי. מוסריותו מותאמת לקיומו: לחיות ללא פגע מאלו ,אשר חסר להם נוחיות חינוך והזדמנות, שעלולים להפוך לאלימים ולקחת דברים אלו ממנו.

דבר זה מובילו לפרדוקס אינסופי. הוא מזדהה עם הילידים שרוצים לשמור על תרבותם,כמו האומות האיסלמיות, אבל לא יתמוך בטרוריסטים עלימים; הוא עשוי להודות לעצמו אמנם בחיוך מוזר שללא הטרוריזם שלהם ,הוא לא היה שומע על מאבקם. בדומה לכך, הוא מחבב אפריקנים-אמריקנים, אבל לא ארגונים מסוכנים כגון אומות האיסלם או מפלגת הפנתר השחור החדשה. הוא מאמין שאינדיאנים אמריקניים הם המתיישבים הלגיטימיים היחידים באמריקה הצפונית, אבל הוא לא מתכוון לעזוב. אחרי הכל , הוא קנה את הבית הזה.

ומה היא מוסריותו של מר שפלות רוח? הוא רוצה לחיות ללא הפרעות מהאי סדר הקדמוני, כמובן, אבל הוא צריך לחשוב על עצמו כמשהו יותר מרובות: מוסריותו. אני אדם טוב, הוא חושב, לא משנה מה קורה בחיי. אני שווה בחשיבותי ומביא את השוויון ×”×–×” לאחרים. אני הוא מה שמתרבת את החברה גם אם אני לא עושה כמעט שום דבר למטרה זו. מר שפלות רוח הינובהחלט מוסרי במובן החילוני, בגלל שזה מביא לו הצדקה לקיומו…למר שפלות רוח,בתוך תוכי נפשו , מפחד להיות חסר משמעות.

עדיין עבודתו וחברותו בקהל הנרחב של האנשים העושים בידיוק את אותו הדבר מסמנים אותו כאילו הוא לא חשוב — אם הוא ימות מחר, מה השתנה? מה נאבד? הוא צריך כמה סיבות להרגיש שיש לו ערך והוא לא יכול לבסס את ×–×” בדרך הרגילה כמו , חברות בקהילה. אחרי הכל , הוא מעט אנטי-קהילתי: מלבד קולו ותרומותיו לארגונים ללא מטרות רווח, מר שפלות רוח עושה כלום למען קהילתו מלבד לחיות את החיים הטובים בביתו.

אחדים יקראו לזה : “דיסוננטיות קוגנטיבית.” בידיעה שהוא לא חשוב, מר שפלות רוח ממציא טבעית עולם שונה של תחרותיות שבה הוא כן חשוב. זו היא ההצדקה לקיומו לעצמו , שלמענה הוא צריך להמשיך לחיות ולנשום כאשר אופן חייו הוא אנוכי למדי. מר שפלות רוח צריך להמציא סיבה למה הוא חשוב גם אם חשיבות זו לא מביעה עצמה בעולם הפיזי.

אם מר שפלות רוח הוא בידיוק באמצע המעמד הבינוני, אנחנו יכולים למצוא את דודיו על פני שני צדדים : אלו אשר מצדיקים את עצמם בהיותם יותר מצליחים ממנו, או אלו אשר מתעלמים מהצלחה לטובת חשיבות חברתית. אנו קוראים לאנשים אלו מר תחרותיות ומר היפ.

מר תחרותיות הינו מר שפלות רוח בתחפושת: הוא צמצם את שדה ראייתו לראיית רק אשר משיג הצלחה, והולך לכיוון ×–×” באגרסיביות. הוא רוצה להיות האס ולראות את כל האחרים עובדים בשבילו. הוא בדרך כלל עושה זאת למען מילוי הרעב בעצמו שנותר על ידי עוני או ילדות מוכה או נשים שאבדו למען גבר עשיר יותר,והוא הולך לבטל לרוות את צמאונו, למען השם. מר תחרותיות (“תחרותי” על ידי חבריו) לא מפריע לו מוסריות, מכיוון שהוא החליף מוסר בחוקים. אם מה שהוא עושה הוא חוקי, או חוקי באופן שאפשר להתווכח אליו עד לאחר שנאמר לו אחרת,הוא בסדר אם ×–×”,מכיוון שהחוקים של המדינה לא מציינים שבורות ×”×™× ×” עברה על החוק.

מר היפ הוא מר שפלות רוח בהסוואה. הוא חכם מספיק כדי לדעת שלהיות “עם המערכת” ×–×” לא רעיון מגניב, אבל בהיותו אנטי באיזשהי צורה חייבת למשוך תומכים. להיות עם המערכת ×”×™× ×” מטרה גדולה, אבל להיות אנטי,×–×” להראות שאתה בולט ושאתה מיוחד. אדם היוצא נגד השקפות ואמונות מקובלות . מר שפלות רוח הופך להיות מר היפ כאשר מר שפלות רוח מחליט ×›×™ אינו יכול להתמודד על פני שיטה כספית בלבד. הוא יכול להיות בעל משכורת הגונה, אבל יש משהו עשיר יותר ,תמיד. אז ×”× ×” יוצא החוצה מר היפ, שבשבילו כסף ופרסטיג’ חברתי הם משניים. מטרתו ×”×™× ×” פרסטיג סוציאלי אצל אלו אשר הם כבשים שחורות מוכרזות . העדר מעריץ זאת, בערך, מכיוון שהם כבר מאוסים בלהיות העדר. אבל כמו מר תחרותיות, מר היפ הוא עדיין מר שפלות רוח.

אז. אחרי הכל, אתם עלולים לשאול , מה כל ×–×” אומר? אחרי הכל לכולנו יש זכות לחיות את חיינו שלנו; אחרי הכל מה אנחנו מצפים ממנו לעשות , להציל את העולם ? — העולם מורכז מאינדיוידואלים ,ביחד, מה שהם עושים ×–×” ציויליויזציה. אינדיוידואלים ביחד יוצרים את העתיד שלנו. אבל מה אם הם כמו מר שפלות רוח? בסודיות חסרי בטחון עצמי,בסודיות מפצים על חייהם המדומי-עבד שלהם, קל לתמרנם — ולא צפוי מהם לקחת את הצעדים הראשונים והחשובים לקראת שינוי, מכיוון ששינוי יפר את היכולת של אחרים לחיות כמרי שפלות רוח!

כאשר אנחנו מצפים לעתידינו , כדי לנו להסתכל לכיוון שינוי משפלות רוח. זה לא אומר שאנחנו יורים במר שפלות רוח, או שאנחנו משפילים אותו, אבל אנחנו מכירים ביכולתו להנהיג: אפס. דמוקרטיה ליברלית ומיזוגה אם קפיטליזם תעשייתי,החברה המודרנית, תלויה במרי שפלות רוח כדי להמשיך לחיות ולהצביע באופן אנוכי וחסר בטחון עצמי כפי שהם יודעים.

ומה זה הביא לנו? שינוי באקלים, פלנטה מכוסה בבטון; עבודות משעממות שאנחנו סובלים אחרים יותר מאשר לכבד אותם; היררכיה שמתגמלת מוזרות ותאבת בצע. עתיד של מלחמה קבועה עם אומות שעכשיו חמושות בנשקים גרעיניים. ערים שמרקיבות מבפנים החוצה. כשאחד פונה לתוך האנוכי, העולם בחוץ נרקב, ואלו אלו האטומים המבודדים כמו מר שפלות רוח שמביאים רקבון זה כאשר הם בעמדת הכוח.

 

Our gratitude to “Ilia” for this translation.